פרידה בימי קורונה

פרידה בימי קורונה

הקורונה מנכיחה לנו את המציאות ממנה העדפנו להתעלם כי היה לנו נוח. מה שלא נַעֲשָׂה עד היום משיקולי נוחות, עשה המטאור הנגיפי שנחת עלינו מסין. ודי בקלות 

"הסגר והקורונה הביאו אותנו להחלטה – אנחנו נפרדים. עכשיו. תעשה לנו את זה הכי מהר וטוב שאתה יכול בבקשה". כך נפתחה השיחה עם א', הנשואה לבעלה ר' מזה 16 שנה. לזוג 3 ילדים בגילאים 8 עד 14 והם מתגוררים באחד ממגדלי הדירות באזור גוש דן.

"החודש האחרון היה דחוס וקשה מאוד", המשיכה א'. "היה לנו הרבה זמן לחשוב, על החיים ועל עצמנו. ידענו כבר כמה שנים ש'זה לא זה' אבל השגרה ובעיקר העובדה שלא היינו מתראים הרבה בגלל העבודה של שנינו, גרמו לנו לדחות ולדחות ולא לפרק את הנישואין. כך עברנו משנה לשנה בסוג של באסה כללית אבל כזאת שאפשר היה להכיל. החודש האחרון טרף את הקלפים".

מגפת הקורונה תהווה קרוב לוודאי נקודת תפנית במהלך חייהם של מרבית בני האדם על כדור הארץ. היא לא פסחה עלינו בחג החירות, ודאי לא על זוגות הורים אשר מצב היחסים ביניהם כבר היה באוברדרפט, עוד בטרם פרצה.

המגפה הציתה בנו דד-ליין לגבי החיים שלנו, אשר יום אחד יגיעו, מה לעשות, לסיומם. תחושת הפחד מהנגיף שעצר את העולם ותמונות משאיות מובילות גופות בערים כה אהובות, גרמו לנו לטעום את אחרית חיינו בצורה מוחשית למדי. די בכמה ימים במתחם מחשבה שכזה כדי להוביל אדם לשאול את עצמו: 'מה אעשה אחרת אם אשאר בחיים אחרי המגפה?'.

נדמה כי כפי שישנם זוגות אשר האִיום דוקא חיזק את החיבור ביניהם (כיון שביומיום הם בסנכרון טוב), קיימת השערה מבוססת שזוגות רבים, כמו א' ו-ר', יחליטו להחיש את סיום קשר הנישואין והפרדת הבתים, וזאת כדי שיוכלו לצאת לחייהם החדשים במהירות האפשרית.

הקורונה מנכיחה לנו את המציאות הזוגית ממנה העדפנו להתעלם, אולי בעיקר כי היה לנו נוח. למי יש זמן, רצון או משאבים להיכנס לתהליך הפרדת בתים בימי שגרה? אבל מה שלא נַעֲשָׂה עד היום משיקולי נוחות, עשה המטאור הנגיפי שנחת עלינו מסין. ודי בקלות, יש לומר.

וכך, בהסכמה, או שלא, מבינים הורים כי חבל על כל רגע נוסף המתבזבז על מערכת יחסים, אשר למעשה הסתיימה מזמן.

חיזוק להנחה זו מגיע מהדיווחים על עומסים בפניות לבתי המשפט לענייני משפחה בימים אלה, וכן מנתונים מצערים המלמדים על עלייה של 16 אחוז במקרי אלימות במשפחה בזמן משבר הקורונה. כאילו לא די במגיפה המשתוללת, בשבר הכלכלי והנפשי, הַסֶּגֶר בבתים, הגעגוע להורים, הילדים נטולי המסגרות והחברים, והפחד המשתק – להוסיף על זה גם אלימות במשפחה? "שלא נדע, שלא בטעות נידרדר לשם חלילה, ואם זה כך אז עדיף שנעשה את המהלך עכשיו, בהסכמה ובחכמה".

ומשפט על הדרך שתיבחר ליישום הפרדת הכוחות: עכשיו, כאשר הבנו בזכות הקורונֵס שאין טעם להשחית ולוּ רגע אחד שמח מחיינו על הכאבות הדדיות מול הילדים; כאשר הבנו עד כמה החירות איננה מובנת מאליה; וכי הזמניות והארעיות שלנו בעולם הן מציאוּת מוחשית ולא רק סיסמאות – האם יורשה לי לקוות כי ההורים אשר יבחרו לממש את החלטתם להפריד מיטות יעשו זאת בדרך הגישור המעצימה והנעימה, ולא חלילה בהתקוטטות ארוכה ומחלישה בבתי המשפט?

הכותב הוא עורך דין שֶׁרַק מגשר, בשיטת גישור אָהֲוָה: ahva.co.il

כלי נגישות