איש לא יכול לגרש אתכם

מתגרשים? שיטת גישור חדשה בשם אָהֲוָה מציעה צלילה בעומקי הרגש בתהליך המטלטל

"למה שחינכו אותנו לכנות "גרושתי" אומר עו"ד מוטי דנוס מייסד אָהֲוָה אני קורא "אהבת נעוריי", "אֵם ילדיי", "המעודכנת" שלי – ולא גרושתי. כי מי אני שאגרש אותה?  

"הסכם גירושים", "מגורשת-מגורשת-מגורשת", "גרוש פלוס שניים", "גרושה כבר חמש שנים". כ-40 אחוז מהאוכלוסייה בישראל חיה מדי יום, כל היום, תחת הרושם שהם גורשו, שהם מגורשים, שמישהו גירש אותם בחיים האלה מעל פניו. מדובר בהורים לילדים, באנשים משכילים, בקרייריסטים, כולם בשנים היפות של חייהם, אשר מתנהלים דרך קבע בנשימה אחת עם המילה "להתגרש" ועם השורש ג.ר.ש., אשר אינם פוסחים על אף אדם בישראל של המאה ה-21. ואני תוהה מזה זמן, מדוע בעצם?

מדוע אנו מאמצים באופן אוטומטי מילה שנכתבה לפני מאות שנים על ידי אנשים שלא עלו על מטוס מימיהם, לא אחזו בטלפון נייד. האם השם שהם העניקו לסיום קשרי הנישואין לא נועד לשרת אג'נדה כלשהי? האם זו תקפה להיום? האם יש במילה להתגרש כוח הרתעה או דוקא כוח תעוקה? והיכן, בכסות עננת הגירוש (מגן עדן?) נשמרת טובת הילדים לאורך זמן? מעבודה עם זוגות המבקשים לסיים את קשרי הנישואין למדתי כי המילה "להתגרש" לבדה מהווה מכשול רגשי עצום במעבר לחיים החדשים, מנשואים למעודכנים.

ישנן מילים המתארות יותר במדויק מצב לפיו שני אנשים שחברו יחד לפני עשור או שניים, הביאו יחדיו ילדים לעולם, וכעת בוחרים לסיים את חייהם המשותפים ולהפריד בתים. האקט המורכב והסבוך רגשית ממילא לא חייב להיתקל במילה המגרשת הקשה ביותר בלכסיקון.

כך אני מתאר לזוגות המגיעים אלי לגישור, על פי רוב בפנים נפולות; הם שלמים עם ההחלטה ועם הדרך. הם רועדים מההשלכות הכלכליות והרגשיות הבלתי ידועות, כלפי עצמם וכלפי הילדים. אבל כאב חד מפלח אותם מתחושת הכישלון שמקנה להם הכניסה למתחם המגורשים. וכאן אני מזדרז להציף בפניהם זווית אחרת: "איש לא יכול לגרש אתכם!". כי זה אך לגיטימי שעבור שני אנשים אחרי 20 שנים בצמידות יהיו צרכים שונים. לגיטימי לשני אנשים שאינם מסתדרים על פני תקופה ארוכה והתקשורת ביניהם מובילה בעיקר לריבים ולצעקות, לבחור לשנות את המצב על ידי הפסקת הזוגיות. כישלון? אומץ. גירוש? עדכון סטטוס מתוך בחירה וראיית הטוב עבור נפשם ועבור ילדיהם.

אז ל"גרושתי" אני קורא "המעודכנת שלי", "אהבת נעוריי", "אֵם ילדיי". והיא מיד מחייכת לשמע המילים הנעימות האלה ומבינה כמוני – לא גירשנו אחד את השני. התפתחנו. גן העדן נמשך, רק משני בתים נפרדים.

הכותב הוא עורך דין מגשר ומייסד שיטת גישור אָהֲוָה