בבואנו להגדיר יחד משמורת והסדרי שהייה עם הילדים נבחן מספר מודלים למעבר הילדים בין הבתים בהתאם ליכולות ההורים, רצונותיכם, גילאיהם, וראיית טובתם כטובתכם. אנו מעוניינים לאפשר לילדים ארגון וסדר וידיעה ודאית באשר למועדי השהייה בבתיכם החדשים. הדבר נכון גם למועדים מיוחדים, חגים וכן הלאה. הסדרים אלה ראוי שיהיו גמישים לשינויים בהסכמת שני ההורים בעתיד, שכן המציאות משתנה וחשוב שנהיה פתוחים לאפשרות שהסדרי השהייה שייקבעו בעת הזאת ישתנו עם בואם של צרכים חדשים, בהסכמתכם וברוח טובה.
הרווחה הכלכלית שלכם בימים שלאחר סיום קשר הנישואים היא קריטית ואנו מגדירים כמטרה משותפת את רצוננו בשגשוג כלכלי של שניכם ובשאיפתנו שאף אחד מהבתים לא יהיה במצב של גרעון חודשי שיצטבר לכדי חדלות פירעון. לכן אנו מעדיפים לקרוא לדמי המזונות בשם ”דמי איזון וצמיחה“ אשר לצורך חישובם יצרנו נוסחה המשקללת את ימי שהיית הילדים בכל בית, הוצאות שכר הדירה / משכנתא, הכנסות מעבודה ומנכסים, ועוד. הנוסחה מסייעת בידינו בבואנו לקבוע בהסכמה את דמי האיזון החודשיים מהורה להורה על מנת להבטיח כי לילדים לא יחסר, וכדי שאתם לא תחוו פער אשר יותיר אחד מכם בקשיי הישרדות כלכליים, ואת הילדים לעבור הלוך וחזור מבית בשפע לבית בחסר.
החלטתם להיפרד, נפרדתם בפועל ועדיין אין הסכמות ולא הסכם, אחד מכם מעוניין לסיים את קשר הנישואין והזוגיות והשני לא? כאן נוכל לשרטט יחד את האפשרויות העומדות לרשותכם ולבחון את ההשלכות הצפויות מכל מהלך, עליכם ועל הילדים. שיטת גישור אָהֲוָה סוללת דרך לכם ולילדים בחיים החדשים שלאחר הפרדת הבתים. בחמישה מפגשים (בממוצע) נגבש הסכם העונה לצרכים שיוצגו במטרה למקסם את האושר האישי שלכם ושל הילדים ככל הניתן. ננסח הסכמות משותפות לגבי אורח והסדרי החיים החדשים, ניתן מענה למגוון השאלות והתחושות, נלמד טכניקות לקיום דיאלוג סובב ילדים ולשמירה על ערכי הדדיות, השם הטוב, המסגרות הכלכליות, בריאות הנפש והשמחה שלכם ושלהם. ברצותכם, הסכם המקבל תוקף של פסק דין בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, כבסיס לגט הרבני.
אחד הנושאים המרכזיים במשפחות בהן ההורים עומדים לפני סיום קשר הנישואין – ובמעבר של התא המשפחתי מיחידת מגורים אחת לשתי יחידות מגורים נפרדות – הוא קביעת הסדרי השהייה וזמני הלינה עם הילדים. היבטים רבים לנושא זה – חומריים מוחשיים ונפשיים רגשיים – אשר תהיה לו השפעה משמעותית על חיי הילדים ועל חייכם.
במאמר זה נבאר את המושגים אשר להם ראוי שניתן משקל בעת קבלת ההחלטות על זמני השהייה: טובת הילדים; טובת ההורים; מהי משמורת משותפת?; מהו הורה משמורן?; מהי חלוקת זמני שהייה שוויונית (7:7)?; מהי חלוקה 6:8?; מהי חלוקה 5:9?; האם משמורת משותפת בהכרח מדברת על זמני שהייה שווים?; מה קורה כאשר אחד ההורים טס קבוע לחו“ל לנסיעות עבודה?; מהן ההשלכות הכלכליות של זמני שהייה לא שוויוניים?; מודלים של זמני שהייה 7:7, 6:8, 5:9; מנגנוני שינוי בהסכם גישור אהוה בזמני שהיית הילדים; מה קורה בחגים?; זמני שהייה בגיל ינקות; זמני שהייה בגילאי גן; זמני שהייה בגילאי יסודי; זמני שהייה בגילאי תיכון; פיצול הילדים (האחים) בין הבתים ו“גמישות הורית מופרזת“; עקרונות זמני שהייה לפי שיטת אהוה; סרבנות קשר וניכור הורי; זמני שהייה במשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים.
1. טובת הילדים – הגדרות
העיקרון של 'טובת הילד' מעוגן בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אשר קובע: "היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט".
האמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובעת כי טובת הילד הוא שיקול ראשון במעלה המחייב את המדינה בכל החלטה שהיא מקבלת שיש בה כדי להשפיע על ילד אחד או על כלל הילדים.
במסגרת דו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי, נקבע:
"2. בעת קביעת טובת הילד יישקל מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד, בין היתר לאור הגורמים הבאים: רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתו לגבי העניין הנדון; שלומו הגופני והנפשי של הילד; גילו של הילד וכשריו המתפתחים; מימד הזמן בחיי הילד; מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו הרלבנטיים לעניין הנדון; ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה; קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו; עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון; הידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון; כל גורם אחר שנקבע בחיקוק כקשור לקביעת טובת הילד ביחס להחלטה או לפעולה בעניין הנדון או שיימצא כקשור לה על ידי הגורם המחליט.
בתי המשפט הכריעו ויצקו תוכן עם השנים לתוך המושג "טובת הילד", וכך ביארו בין היתר: "בבואנו לבחון מהו התוכן שנושא על גבו מושג זה של טובת הילד, נוכחים אנו כי מדובר במונח אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה. בתי המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך יישומו".
משכך, הרכבנו שאלון אותו אנו מפנים להורים במטרה שיסייע בידם להבין לאן פניהם מכאן.
2. שאלות לבירור טובת הילד בגישור אהוה
לצורך מענה ספציפי של זוגות הורים לגבי טובת ילדיהם, כפי שהם רואים אותה, ניסחנו מספר שאלות. התשובות להן מסייעות בידינו לכוון בצורה מועילה יותר את ההסדר שיגובש ואת זמני השהייה שייחתמו בין ההורים בהסכמה:
1. האם הילדים ילונו בשני בתי המגורים של שניכם?
2. האם אתם יודעים כמה לילות הם ילונו אצל כל אחד מכם במהלך שבועיים?
3. האם ישנם ימים קבועים אשר אתם צריכים לשמור לכם כערבים חופשיים?
4. האם במסגרת זמני הלינה החדשים עליהם חשבתם ייאלצו הילדים לחוות למעלה משלושה לילות ברצף, מדי שבוע, בהם הם לא ישהו במחיצתכם?
5. מהי רמת הגעגוע שהילדים (ואתם) תחושו במצב קבוע כזה ומה משקלה בבואכם לקבל את ההחלטה על זמני השהייה?
6. כמה מעברי דירות יחוו הילדים במהלך שבועיים? האם הם יחיו ’על מזוודות‘? ואיך באופן כללי ייראו המעברים בין הבתים מזווית המבט שלהם?
7. האם הילדים יבואו בעתיד לישון אצלכם מתוך זה שכיף להם אצלכם או מתוך זה שהם ’חייבים‘? מה הייתם רוצים ומהן לדעתכם הדרכים להגיע לשם?
8. האם הילדים יעברו ביחד מבית אחד שלהם לבית השני שלהם או שיש אח או אחות, אחד או יותר, שיישארו דרך קבע ללון אצל אחד מכם?
9. האם אתם רוצים שהילדים יהיו בוודאות לגבי ימי הלינה אצלכם ויוכלו כך לתכנן את חייהם (עם הלימודים, חברים, חוגים) ביתר יעילות?
10. האם מעברי הדירות והבתים ייעשו בנועם או במאבקים ומועקות?
11. האם תהיה לכם נגישות, כאשר תרצו בה, לחדרי השינה של הילדים גם בבית של ההורה השני?
12. האם הילדים ירגישו בנוח להביא חברים לישון, להתארח ולשחק בביתכם?
13. האם כאשר הם יגיעו אליכם הם ייאלצו לפספס חוגים או שעות פנאי עם חברים שלהם, בשל המרחק בין הבתים?
14. האם הם יכירו את הדרך לביתכם מבית ההורה השני לבד? וברגל?
15. האם תנאי המחיה של הילדים יהיו פחות או יותר זהים בשני הבתים או שהם יחוו מעבר חד וקבוע בין בית בשפע אל בית בחסר?
16. האם הילדים יקראו לבית שלכם ’בית‘?
17. האם יהיו לילדים תנאי מחיה נאותים בביתכם – פרטיות, חדר, מחשב וכיו“ב?
18. האם יהיו להם בגדים די הצורך בשני הבתים?
19. האם תישמר להם רציפות החיים בשני הבתים?
20. האם תאפשרו להם גמישות לבוא ולבקר או לישון בביתכם, גם לא בימים הקבועים שלהם?