כ-16 אלף תביעות משפטיות של הורים נגד הורים נותרו פתוחות בשנת 2018 בבתי המשפט לענייני משפחה * כ-64 אלף הורים וילדים בממוצע נמצאים במסגרות של תביעות הדדיות, נתק תקשורתי ומועקות נפשיות * רק 5 אחוז מהתיקים נגעו לאישור הסכם גירושים בהסכמה
מייסד שיטת גישור אהוה, עו"ד מוטי דנוס: עשרות אלפי ילדים מתעוררים מדי בוקר למלחמת הורים ממשית ומאיימת. יש לשקול חיוב גישור בגירושים כך שזוגות הורים יביאו נישואיהם לכדי סיום בתהליך גישור ובכך יחסכו מאות אלפי הורים וילדים שנים ארוכות של סבל פיזי ונפשי, כלכלי ובריאותי"
'אבא נגד אמא ואמא נגד אבא'
43,481 תיקים ותביעות, בקשות והליכים, בין בני אותה המשפחה, היו מצויים בהתנהלות בסוף שנת 2018 בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. 36.5 אחוז מהן, כ-16 אלף תביעות, שהם כ-32 אלף איש, התנהלו בין הורים בתביעות הדדיות שהגישו אלה כנגד אלה בנושאים של מזונות ומדור, תביעות כספיות ורכושיות, תובענות בענייני קטינים ועוד. אם ניקח בממוצע שני ילדים למשפחה, הרי שמדובר בעוד כ-32 אלף ילדים. בבתי הדין הרבניים מתחוללת ודאי מהומה דומה.
"מאות אלפי ילדים מתעוררים בישראל מדי בוקר למלחמת הורים ממשית ומאיימת, המתנהלת בבתי המשפט בין אימם ובין אביהם וכביכול למען טובתם. אם היו שואלים את הילדים מהי טובתם, הדבר האחרון שהם היו אומרים זה שהם רוצים שההורים שלהם יתבעו זה את זו וינהלו תיקים משפטיים במשך שנים ארוכות, יכלו את המשאבים הכלכליים של הילדים עצמם, יחסלו את האנרגיות החיוביות של ההורים, שאמורות להיות מופנות לילדיהם, וישנאו זה את זה משך כל הזמן הזה. הדבר הראשון שהם כן היו מבקשים זה ’אמא, אבא – די להילחם זה בזו. אתם לא חייבים לישון יחד, אבל לראות אתכם שונאים ונאבקים אחד בשניה עושה לנו רע על הנשמה‘“.
חוק הגישור בגירושין אינו עומד במשימה
מהנתונים עולה, כי מאמצי הבאת זוגות הורים להסכם פרידה מוסכם אשר מובא לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין, אינם מניבים פירות: רק 756 תיקים – המהווים 5 אחוז בלבד מכלל 16 אלף התיקים הרלבנטיים המטופלים בבתי הדין למשפחה, עסקו באישור הסכמי גירושין בין בני זוג.
בשנתיים האחרונות הונחו שתי הצעות חוק העוסקות בהסדרת תחום הגישור ונהליו (אחת הוגשה בשם איגוד המגשרים על ידי ח"כ אורן חזן והשניה על ידי ח"כ מיכאלי בתמיכת האיגוד), שטרם קודמו.
לדברי דנוס הוכח שיש ביכולתו של מקצוע הגישור לסיים מחלוקות משפחתיות בצורה מהירה, נעימה, דיסקרטית ובעלוּת נמוכה ללא צורך בהכאבות מילוליות וניהול תיקים בפני שופטים. ולמרות שהדבר הוכח, נדמה כי אין הסברה מספקת, אין קמפיינים ממשלתיים שקוראים לזוגות הורים לבחור באפשרות הגישורית על פני המשפטית-דיונית. אין הפניית גישור חובה אלא חובה להעביר כל תיק לפגישת מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), שלאחריה אין חובה לנהל תיק דווקא בגישור. חשוב שנבין שמדובר באינטרס ראשון במעלה של המערכת בכללותה – המשפטית והחברתית – שתיקי משפחה בין הורים לא ינוהלו במסגרת הכרעה שיפוטית אלא במסגרת הסכמה גישורית".
חייבים לשנות ולו עבור הילדים את הדינמיקה הרגולטורית שמאפשרת את המשך המצב הזה. אנחנו מגדלים דורות של ילדים עם פגיעות נפשיות נרכשות מילדות. זה רע ומר לנו כחברה.בכוונתו של מוטי דנוס להוביל מהלך אשר בסופו יחייב זוגות הורים להביא את נישואיהם לכדי סיום אך ורק בתהליך של גישור ובכך לחסוך ממאות אלפי הורים וילדים שנים ארוכות של סבל פיזי ונפשי, כלכלי ובריאותי. לדבריו ראוי שהמחוקק ינתב הורים המבקשים לסיים את קשר הנישואין אל עבר המגשרים, המסוגלים להביא לחתימת הסכמים בלב חפץ וללא כפייה על מי מהם. יש מחיר לאובדן החברות והנתק שנוצר בין זוג הורים המנהלים תביעה משפטית ביניהם 4-5 שנים לאחר שנפרדו? אין. גם אין מחיר לכאב המיותר של הילדים מהמעשה המשפטי הנ"ל, שילווה אותם לשארית חייהם. ראוי שהמחוקק יעצור את ההתקוטטות ההמונית הזו כי הדלתיים אולי סגורות אבל הלבבות במשפחות שלמות – מדממים".