השלכות לְמה עלול לקרות כאשר אנחנו לא מאפשרים למציאות לנוע קדימה
מה שאתה לא משחרר בנועם המחשבה, הגוף עלול לשחרר בכאב המחלה
"אני לא שופט אותך. אין לי לא כלים ולא רצון ולא זכות. הגעת עם שאלות וביקשת דעתי אז רק אציף מניסיון כמה השלכות בהן נתקלתי במקרים דומים וקח מהן מה שתיקח:
1. "ראשית, נסכים, אתה הגבר בבית, האבא, הבעל, אב המשפחה, המאהב לשעבר, הדמות האבהית לילדיך, הרגש והעוצמה, הכיף והרווחה. מעשיך ומילותיך כמו גם מעשיה ומילותיה של אימם, ייחרטו וייזכרו בתודעת הילדים ויעצבו את אישיותם הרכה עוד עשורים קדימה. תעשה רשימה של המשפטים שאתה רוצה שייאמרו עליך מפיהם כשיהיו בני 20 ו-30, ותשאף לשם. אנשים פחות חושבים על איך מעשיהם היום יירשמו בעתיד מפיהם של ילדיהם. וזה תרגיל חשוב גם אם פחות מעניין אותך מה אנשים חושבים עליך ומהי תדמיתך בעיניהם. אלה הם ילדיך, לא עוד אנשים. השתקפות מעשיך כפי הניבטת מעיניהם עשויה לשמש מראה מצוינת, תמרורי הכוונה בדרך, שכרגע סוערת בנפשך מאוד.
2. "ילדים הגדלים בטראומה יומיומית מבית גדלים להיות מבוגרים פוסט-טראומתיים. מסתובבים עם צלקות שהוריהם חרטו על ליבם. ברי המזל מצליחים למצוא בנפשם, לרוב עם עזרה חיצונית, את הכוח לתפקד בהכלה עם טראומות אלה. אבל רבים יותר חיים את אותן הטראומות בכלל מערכות היחסים שלהם – בזוגיות, עם ילדיהם, בעבודה, עם חברים.
"פגשתי מבוגרים שמתקשים לסלוח להוריהם על תחפושת שבחרו להם בילדותם. אז דמיין מה זה להתמודד כאדם מבוגר עם זיכרונות של התפרצויות זעם של אחד ההורים או שניהם יחד – הפחד, השליטה, האלימות, הצרחות והריבים שהיו בין ההורים יום אחר יום בשנות התבגרותם.
"לכן, ככל שתבחר לראות במצב היום כפיצול שיעמיק ויגבר ויוליד שנאה וכעסים שאת השלכותיהם תאכלו במרורים אתם וילדיכם מדי יום, כך יהיה. ואם תבחר לראות במצב הנוכחי דווקא כהזדמנות ליצירת מודל משפחתי מועיל לכולם, תיווצר דינמיקה חדשה לחלוטין, כמו זאת שאנו מציעים כאן מתוך חוויות חיינו.
3. "כ-15 אלף הורים מנוכרים ישנם בישראל ועוד אלפי ילדים שמסרבים לראות את אחד מהוריהם. מה זה הורה מנוכר? הורה שאחד מילדיו או כולם לא מוכנים לדבר איתו, חסמו אותו בכל הערוצים, לא באים ללון אצלו ונמנעים ממנו בכל צורה ודרך. בניכור הורי בדרך כלל הילד מוסת על ידי האם או האב השני, הסתה גלויה או סמויה. וזוהי תוצאה הרסנית של נתק בין הורים שנובע בין היתר בגלל אותו הקושי הנוכחי שלך לשחרר. ואיך תשחרר? עם המחשבה שאתה לא 'מוותר לה' על כלום אלא בוחר שלא להכניס את אחד מילדיך ואת עצמך למתחם סכנה שבו בעתיד הם לא ידברו איתך או איתה. בזכות זה שכעת תהיה מוכן לאפשר למציאות לנוע קדימה ולצרכים של השותפה שלך להורות להתממש, אתה די מבטיח בפועל שניכור הורי עתידי או סרבנות קשר מצד הילדים לא יתרחשו במשפחה שלכם.
4. "בעמותות העוסקות בניכור הורי מדברים על כ-300 אבות בשנה ששמים קץ לחייהם בישראל בגלל תופעת הניכור ההורי. פגשתי אימהות מנוכרות, זה סבל שלא מרפה. נערה אחת נפגשה עם האם, בלית ברירה מבחינתה, בצו של שופט ובנוכחות עובדת סוציאלית בחדר, אחרי שנה שהן לא נפגשו. שנה. אתה מסוגל לדמיין את עצמך, את הילדים שלך ואת אימם, בסיטואציה כזאת? אם לא אז שח-רר עכשיו.
5. "מגושר אחד התקשה לשחרר, גם אחרי שנחתם הסכם והם סיימו ברבנות את קשר הנישואין. הוא הבין שהאתגר הוא שלו בלבד ולא קשור אליה: ההתמודדות עם אובדן השליטה על אדם אחר. פעם הוא היה אומר פיפס והפיפס היה קורה. היום הוא אומר פיפס ואין מי שישמע. וזה היה לו קשה. אמרתי לו שזאת משימת שחרור ראשונה במעלה עבורו כי יש בה פוטנציאל לייבא מחלות. ולצערי, זה קרה. מה שאתה לא משחרר בנועם המחשבה, הגוף עלול לשחרר בכאב המחלה.
6. העלמת השמחה מחייך: "המשך שליטה ושעבוד וכפייה שלך את המשך מגוריכם באותו הבית כאשר שורר ביניכם נתק מוחלט בתקשורת, והצרת צעדיה מבחינה רגשית וכלכלית, יובילו קרוב לוודאי להשלכות דומות מצידה כלפיך. לא יהיה מצידה פרגון להנאות שלך. לא לבד ולא עם הילדים. השמחה תיעלם מחייך כליל כאשר כל רגע נתון עלולה לפרוץ הודעה מכאיבה כלשהי מניידך, תוצאה של הנתק שהעמיק. תתקשה לבלות בחברת אנשים שמחים שמחה אמיתית, כי העצב יהיה גלוי בעיניך. וגם אם תשרה שמחה מסביב לך, איש לא יידע, אבל בפנים פנימה אתה תחוש עדיין את הכאב של שנאת אם ילדיך כלפיך. ביכולתך לשחרר היום את השנאה העתידית היוקדת בין שניכם. להבותיה יכלו אתכם.
7. חוסר מוכנות לאהבה הבאה: "האישה שלך שפעם חיזרת אחריה, כרעת ברך, ליווית לבית יולדות, לא ישנת לילות כדי לחשוב איך אתה מרים לה בשמחה, אומרת לך כבר כמה חודשים שהיא לא יכולה יותר. לא יכולה. לא יכולה ללכת לישון איתך. לא יכולה לקום איתך בבוקר. על מה אתה נאחז. היא לא רוצה. הילדים רואים את זה שהיא לא רוצה ושאתה נשאר. ניסיתם, קיוויתם, זה לא עובר לה. היא רוצה שיהיה לך טוב ולה טוב ולילדים טוב, אבל משני בתים נפרדים. יש צורך מובהק ומשמעותי לאדם שחשוב לילדיך ולך,